אסור היה לו לגעת באינטרנט. הוא פרץ לרוקסטאר מטלוויזיה של מלון

המחשב שלו הוחרם. תנאי הערבות אסרו עליו לגעת באינטרנט. המשטרה אפילו העבירה אותו למלון Travelodge כדי להגן עליו, אחרי שהאקרים אחרים פרסמו את הפרטים האישיים שלו ברשת. שום דבר מזה לא עצר אותו: הוא פרץ לרוקסטאר גיימס עם Fire TV Stick, טלוויזיית המלון, והטלפון הנייד שלו. (מישהו כתב פעם ש”אין דבר כזה איום מדי בשביל להתעלם ממנו”. מסתבר שיש: תנאי ערבות.)

מה קרה בפועל

אריון קורטאג’, אז בן 17, היה מזוהה עם קבוצת ההאקרים Lapsus$. בעודו ממתין לגזר דין על פריצות קודמות ל-Uber, Nvidia ו-BT/EE, ובניגוד מפורש לתנאי הערבות שלו, הוא פרץ למערכת ההודעות הפנימית של רוקסטאר גיימס וכתב: אם רוקסטאר לא תיצור איתו קשר בטלגרם תוך 24 שעות, הוא יתחיל לפרסם את קוד המקור של המשחק. הוא לא חיכה בסבלנות רבה מדי — פרסם 90 קטעי וידאו מגרסת פיתוח מוקדמת של Grand Theft Auto VI, אחד המשחקים הצפויים בעולם.

המשפט עצמו היה חריג. בתי המשפט קבעו שקורטאג’, שאובחן כאוטיסט חמור, אינו כשיר לעמוד לדין — כלומר לא ניתן לבחון את כוונתו. במקום זאת התקיים “משפט עובדות” (trial of the facts), שבו חבר המושבעים נדרש להכריע רק בשאלה אחת: האם הוא ביצע את המעשים, לא למה. בדצמבר 2023 נגזר עליו אשפוז בבית חולים מאובטח, ללא הגבלת זמן, עד שרופאים יקבעו שאינו מהווה עוד סכנה לציבור. ביולי 2026 הוא הועבר מבית החולים לכלא רגיל, לקראת משפט חוזר שנקבע לנובמבר 2026 — עם תזמון שקשה שלא לשים לב אליו: בדיוק מועד היציאה העולמית של GTA VI עצמו.

הארטיפקט: לא מה שהוא אמר, מה שהמכשירים הוכיחו

כשנאשם לא כשיר להיחקר על כוונותיו, התיק לא יכול להישען על וידויו. הוא נשען על מה שנשאר: לוגי הגישה הפנימיים של רוקסטאר שהראו בדיוק אילו פעולות בוצעו במערכת ההודעות שלה ומתי; מזהי המכשיר של ה-Fire TV Stick והטלפון שממנו בוצעה הפריצה; ורצף שחיבר את שני אלה לחדר מלון ספציפי, באותו חלון זמן שבו קורטאג’ שהה שם לבדו. אף חלק מזה לא תלוי בשאלה מה הוא התכוון לעשות. כל חלק מזה תלוי במה שהמערכות עצמן תיעדו.

זו בדיוק הסיבה שהתיק הזה שונה מרוב תיקי הפריצה: כשהעדות של הנאשם לא זמינה כראיה, משקל ההוכחה כולו עובר לראיה הטכנית. ראיה שמבוססת על ניחוש או על נסיבתיות כללית לא שורדת חקירה נגדית כשאין אפשרות להישען גם על הודאה או על עדות תומכת.

מה חוות דעת מומחה מחשבים בודקת בתיק ייחוס טכני

זה בדיוק המקום שבו חוות דעת מומחה מחשבים עושה עבודה שדוח משטרתי לא יכול: היא לא מסתפקת ב”הפריצה בוצעה ממכשיר X”. היא בודקת אם מזהי המכשיר, כתובות ה-IP וחותמות הזמן עקביים פנימית לאורך כל הרצף, ואם יש דרך אחרת, סבירה, להסביר את אותם נתונים.

זה אומר לבחון את לוגי הגישה של הקורבן (במקרה הזה, רוקסטאר) בנפרד מהראיה שמזהה את המכשיר התוקף, ולוודא ששתי מערכות הראיה הבלתי-תלויות האלה באמת מתלכדות על אותו רצף זמנים — לא רק “נראות דומות”. וזה אומר להיות מפורש: מכשיר מזוהה הוא לא בהכרח אדם מזוהה, אבל כשמכשיר יחיד מופיע בכל שכבה של הראיה, בלי חלופה סבירה, זו כבר לא נסיבתיות — זו שרשרת.

למה זה חשוב מעבר לתיק אחד

רוב תיקי הסייבר נשענים בסוף על שילוב של ראיה טכנית ועדות אנושית — הודאה, עדות עד, או חקירה נגדית של הנאשם עצמו. התיק הזה שולל את האפשרות השנייה לגמרי, ומראה מה נשאר כשעושים זאת: שרשרת ראיה טכנית שצריכה לעמוד לבד.

לחברות ישראליות שחוששות מהאקרים צעירים, ולעורכי דין שמתמודדים עם תיקים שבהם הנאשם אינו כשיר להעיד או לשתף פעולה, הלקח לא נוגע ל-Lapsus$ באופן ספציפי. הוא נוגע לכך שכשעדות אנושית לא זמינה, איכות התיעוד הטכני — לא הנרטיב סביבו — היא מה שקובע אם התיק שורד.

המידע לעיל הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. עובדות התיק אומתו מול דיווחי Bloomberg, Engadget ו-gHacks, נכון לספטמבר 2026 — כולל העברתו של קורטאג’ מבית חולים לכלא לקראת משפט חוזר שטרם התקיים.